הסדר נושים בפשיטת רגל 

הסדר נושים בפשיטת
רגל:

פקודת פשיטת הרגל מאפשרת לחייב להגיע להסדר אחד
כולל עם כל נושיו הן במהלך הליכי פשיטת הרגל והן לפני שבכלל הוגשה כל בקשה לפשיטת
רגל, כאשר המייחד את הסדרים אלו היא העובדה כי מדובר בהסדר שניתן לכפותו, בתנאים
מסוימים,על מיעוט הנושים המתנגדים להסדר.

הסדר לפני הגשת בקשה
לפשיטת רגל:

חייב שיש לו לפחות שני נושים, רשאי לפנות לבית המשפט
המחוזי בבקשה להסדר עם נושיו וזאת בתנאי שחובותיו עולים על 32,979 ש"ח (הסכום
מתעדכן ב-1 לינואר בכל שנה, עפ"י שיעור עלייתו של מדד המחירים לצרכן), כאשר את
הבקשה יש להגיש עפ"י טופס 13 לתקנות פשיטת הרגל, תשמ"ה-1985 ועל החייב לצרף אליה את
ההצעה להסדר, תצהיר בו נאמר שהוא אינו יכול לשלם את חובותיו ואת הדו"ח שעל חייבים
לצרף עת הם מגישים בקשה לצו כינוס והכרזת פשיטת רגל (ראה סעיף 17(א)(2) לפקודת
פשיטת הרגל).

לאחר הגשת הבקשה להסדר הנושים, מוזמנים כלל הנושים (ע"י כונס
הנכסים הרשמי) לאסיפת נושים במסגרתה כל נושה מודיע מהי עמדתו ביחס להצעת החייב
להסדר. כדי שהצעה להסדר תתקבל באסיפת נושים, עליה לעמוד, מבחינת הרוב הנדרש, בדרישה
כפולה: (א). רוב רגיל של הנושים הנוכחים והמצביעים. (ב) שלשה רבעים מבחינת ערך
הנשייה של הנושים הנוכחים והמצביעים, קרי במידה ולדוגמא ישנו נושה אחד מתוך 20
נושים שסכום החוב כלפיו עולה על שלושת רבעים מסך כל החובות של החייב, מספיקה
התנגדותו בלבד בכדי שלא יושג הרוב הדרוש וזאת אפילו במידה וכל 19 הנושים האחרים
הסכימו להצעת החייב להסדר.

בית המשפט רשאי לאשר את ההצעה לאחר שאושרה ברוב
הדרוש ע"י הנושים באסיפתם, אם מצא שיש יסוד סביר להניח שישולמו לפחות 30% מכל חוב
בלתי מובטח שהיה בר-תביעה אילו ניתן צו כינוס ביום הגשת הבקשה, לרבות הפרשי הצמדה
עד ליום הגשתה של הבקשה לאישור ההצעה.

חרף האמור לעיל, רשאי בית המשפט
במקרים מיוחדים ומנימוקים שיירשמו, לאשר את ההצעה להסדר החוב, אפילו אם לא הושג
הרוב הדרוש ובלבד שהושג רוב רגיל של הנוכחים המשתתפים בהצבעה ויותר ממחצית הנושים
מבחינת ערך נשייתם הציעו בעדה.

הסדר לאחר צו כינוס:


במידה והחייב מעוניין להציע הסדר נושים לאחר מתן צו הכינוס
ע"י בית המשפט, עליו להגיש לכונס הנכסים הרשמי הצעה בכתב הכוללת את וכן ההסדר
והערובות שהוא מציע. לאחר הגשת הבקשה כאמור, ישלח כונס הנכסים הרשמי העתק מההצעה
להסדר לכל אחד מהנושים, יצרף את תסקירו (תסקיר המתייחס למצב חובותיו של החייב, אופן
הסתבכותו/התנהגותו של החייב ועמדתו בנוגע להצעה) וייכנס אסיפת נושים.

כדי
ששהצעה להסדר תתקבל באסיפת הנושים, עליה להתקבל ברוב הדרוש (בדיוק כמו הרוב הדרוש
בהסדר נושים לפני הגשת בקשה לפשיטת רגל).

במידה וההצעה נתקבלה ברוב הדרוש,
רשאי החייב או כונס הנכסים הרשמי לבקש מבית המשפט לאשרה, וכונס הנכסים הרשמי ישלח
לכל נושה (כל נושה שהגיש תביעת חוב) הודעה בכתב על מועד הדיון שקבע ביהמ"ש בבקשה
לאישור ההסדר.

שיקול דעתו של בית המשפט באישור ההסדר:


הצעה סבירה ולתועלת הנושים: בית המשפט לא
יאשר הסדר שאינו סביר ו/או שאינו מועיל לכלל הנושים, קרי על החייב לשכנע את בית
המשפט כי אישור ההסדר יעניק לנושים יתרון או טובת הנאה כלשהי, שאותה לא יוכלו לקבל
הנושים במסגרת הליך פשיטת רגל רגיל.

הצעה המתקבלת ברוב
מכריע: שיקול חשוב מאוד באישור הצעה להסדר חוב, הוא קיומו של רוב מכריע
מטעם הנושים המסכים להסדר.

הסכמת הכונס הרשמי: הצעת הסדר
הזוכה לתמיכתו של כונס הנכסים הרשמי, עשויה לחזק את דעתו של ביהמ"ש לאשר את ההסדר,
אולם על ביהמ"ש חלה החובה לגבש עמדה עצמאית משלו.

התנהגות החייב:
התנהגות פסולה של החייב, המראה כי מדובר בחייב חסר תום לב, שפעל ביודעין
לרעת נושיו, מהווה שיקול חשוב ביותר שלא לאשר את ההסדר.

הסדר המתיישב עם מטרות פשיטת הרגל:

אחת מהמטרות של הליך של פשיטת הרגל היא
לאפשר לחייב, בתנאים המתאימים, לפתוח דף חדש בחייו ולשים את כל חובותיו מאחוריו, כך
שלא יאלץ כל חייו להתמודד עם החובות. לפיכך הסדר שעלול ליצור מצב שבו יתכן והחייב
לעולם לא יופטר מחובו, אינו מתיישב עם מטרות פשיטת הרגל וביהמ"ש לא יאשרו.


לסיכום

פשרה עם נושים במסגרת הליך פשיטת
רגל הינו דבר מורכב ביותר המצריך מהחייב יכולות ניהול של מו"מ, יכולות ניסוח
גבוהות, ידע מקיף בכל הנוגע לטפסים, מסמכים וההצהרות שיש להגיש, והתמצאות מעמיקה
בכל הנוגע להליכי פשיטת הרגל. לפיכך, בכל מקרה שאדם מעוניין לקיים פשרה במתכונת
האמורה, טוב יעשה אם יפנה אל עו"ד המתמחה בתחום פשיטת הרגל, על מנת שהפשרה תושג
באופן החסכוני והיעיל ביותר בעבורו.

"אין בתוכן דלעיל משום המלצה, חוות דעת
משפטית או ייעוץ משפטי; כמו כן התוכן דלעיל אינו מתיימר להיות מדויק ו´/או מקיף
ו/או עדכני, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד."